כמו לחצב בסתיו, גם לצלף יש אסטרטגיית שיווק והפצה יצירתית.
הוא בורח מפריחת ההמונים החורפית, פרחי ה- Commodities העשבוניים, אלו שחיים על גשמי החורף ושורדים הודות לחורף הישראלי הנוח. נראה אותם יום אחד ביולי.
הצלף הולך על בידול קיצוני, פריחה מרהיבה באמצע הקיץ. הכל מסביב יבש וקמל ובצידי דרכים, בקרקעות דלות, צץ לו ופורח הצלף במלוא הדרו.
לחרקים המאביקים אין אלטרנטיבה. לקוחות שבויים. והם עטים על הצוף הקורא למרחוק ומאביקים את הפרח.
אז איך הוא עושה את זה? הצלף פורח בלילה וקמל עד הצהריים כחום היום. התאמה מושלמת.
אז הצלחנו בתחכום ובערמה להגיע למוצר, לפרי הצלף, "אביונות" בשפת התלמוד. אבל מכאן עד להפצה, מטרת העל של הצמח והשלב הקריטי להבטחת הישרדותו הדרך מורכבת וארוכה.
צבעם האדמדם של פירות הצלף, מושך ומזמין לקטוף. כבר בימי קדם נהגו ללקט את פירות הצלף ולכבוש אותם. (ראו קישור למתכון בסוף).
אבל אז, איבדנו את יכולת הפצת הזרעים.
אז הצלף הלך על פיתוח מקורי. קוצים מעוקלים וחזקים שאין סיכוי לבעל חיים סביר לחדור אותם בשלום מגנים וסוככים על הפרי. מי בכל זאת מסוגל להגיע אליו? ציפורים שמרחפות מעליו ומנקרות את הצלף במקורן וכך, מפיצות את הזרעים לכל עבר.
Win Win.
אז נכון, אפשר לחפור בספרים של מייקל פורטר ולדון בבידול אסטרטגי, מחסומי ניידות ומוצרים תחליפיים ואפשר לטייל בטבע ולהבין איך יוצרים יתרון תחרותי מנצח. הרבה יותר מעניין.
לחץ כאן למתכון לכבישת צלפים
ש"ש,
שי
נולדת לקיץ, לתכלת העזה, לים. ילד של סיוון. אויר פתוח, חופש ואופק פרוש. ברוך הבא, ילד.
