אז איך באמת מאפשרים לדור ההמשך רכישת דיור בר השגה, השתלבות בחיי
קהילה תוססים ופעילים, נטילת חלק במשימות לאומיות , הימנעות משעבוד טוטאלי , משתק
, להחזרי משכנתא?
מחירי הקרקע, בבעלות המדינה, מהווים 30-50% ממחיר יחידת דיור. המדינה,
מוכרת הקרקע באמצעות מנהל מקרקעי ישראל , מרוויחה הון עתק ממכירת הקרקע למשתכנים.
אבל מי באמת היה הגורם שיצר לקרקע באזור פריפריאלי עלום ערך
נדל"ני כלשהו?
אני מניח שאם הניסיון ההתיישבותי בהושעיה היה נכשל, או אולי מצליח
פחות, הביקוש למגורים ביישוב היה קטן יותר וכתוצאה , מחיר הקרקע היה נמוך. אבל
הצלחנו. אנחנו. מחיר ההצלחה הוא קביעת ערכים בלתי שפויים לקרקע בהושעיה. בעלות של
600-700 אלף ₪ למגרש של 500 מ"ר לפני פיתוח אין סיכוי לבני דור ההמשך לגור
כאן. מי כן? משפרי דיור מבוססים ומבוגרים יחסית מאזור חיפה והצפון. בתוך שנים
ספורות היישוב יתבגר ויאבד את אופיו הרב גילי. מוסדות החינוך ייסגרו בשלבים ,
ייפתח נתיב נסיעה לקלנועיות.
אפשר גם אחרת.
ללא קשר להערכות שמאי, ימכור המינהל קרקע לזכאים לפי קריטריונים
ברורים כמו שירות צבאי, גיל ועוד במחיר של כ- 100 אלף ₪ למגרש. על המגרש ניתן יהיה
להקים בית בגודל סטנדרטי של עד 120 מ"ר , לדוגמא. מחיר הבית כולל קרקע ופיתוח
יגיע לכ- 700 אלף ₪, לא מחיר רצפה אבל אפשרי במשכנתא של כ- 3000 ₪ (30% בהון
עצמי). כשהמשפחה תתבגר , תתרחב ואמצעיה ישתפרו, תרצה להרחיב את הבית , תשלם למינהל
את ההפרש מהערכת שמאי אבל לפי מנגנון שפוי, מדורג, קבוע מראש.
משפחה שתמכור את הבית או תשכיר אותו לתקופה העולה על שנתיים במשך עשר
השנים הראשונות לבניה, תחויב בהשלמת מחיר הקרקע למינהל בסכום קבוע מראש שימנע
ספסרות בזכאות ויחייב החלטה ארוכת טווח.
WIN WIN .
היישובים יגדלו ויקלטו אוכלוסייה צעירה ואיכותית. הפריפריה תצמח
ותתחזק, למשפחות צעירות תתאפשר רכישת דיור במחיר שפוי והשתלבות בקהילות איכותיות.
בפריפריה יש מאות קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים שיכולים לשלש את
גודלם על בסיס התשתיות הקימות ולתת תנופת התחדשות ליישובים ההולכים ומתנוונים.
המדינה תיקח את ההובלה ותמנע ספסרות בקרקע . תשתית תחבורתית למרכז
הארץ כבר ממילא מתפתחת. תעסוקה תתפתח כפונקציה של היצע איכותי וזמין של כח אדם
איכותי ותמריצי מס.
מה נשאר? להחליט ולבצע.
אלא מה? השר שיתחיל את המהלך לא יהיה כנראה זה שיגזור את הסרט. אז למה
לו?
ש"ש,
שי
