יש עתיד לבית היהודי

יום אביב נפלא היה יום שלישי השבוע.
פתחתי את הבוקר בריצה בשדות ציפורי. האדמה רוויה, הגבעות ירוקות ופורחות, אויר צלול.
מה כבר יכול להיות ביום כזה? יום הבחירות כיום חג של עצמאות וחופש , בלי כל קשר לתוצאות.
בסך הכל, תמונת המצב לא רעה. למעלה משליש מחברי הכנסת חדשים בעסק. דור חדש של פעילים פוליטיים. אני חושב שרובם הגדול דורשי טוב. מחפש מעורבות ורצון לשינוי והובלה לעתיד טוב יותר לכולנו. תמיד יש מניעים של אגו ומימוש עצמי, אבל היכן לא? בתקווה שיישמר האיזון השברירי עם האזימוט של תחילת הדרך.
קיבלנו תמהיל שכנראה משקף אותנו , הישראלים, במידה רבה. כמהים לעוגן בטחוני יציב, חותרים לתחילת שינוי באקלים המדיני, מצפים מאד לשינוי סדר יום חברתי ומאמצים מותגים חדשים , גם בכנסת.
אבל האביב בשלו. אין לו זמן למו"מ קואליציוני. החרקים המאביקים כבר על הגדרות ותחרות הצבע כבר בעיצומה.
הירוק היום ירוק מאד. והאדום, והסגול ומה לא. שמונה שבועות , אולי עשרה וחזרה לצחיחות המזרח תיכונית.
אם נארוז את זה ביחד אז כנראה שיש עתיד לבית היהודי. כדי להתלכד צריך לא מעט עבודה ובעיקר להמשיך קדימה בתנועה. ש"ס יעלו על העגלה, כרגיל.
ש"ש,
שי

מים מינרלים או סופרדרינק?

מיצוב, בידול, סבסוב, בלבול.

המערכה השיווקית מבצעת מהלכים אחרונים , מהדקת מסרים ומייפה את האריזה.

המצביע הממוצע נאמן לקבוצת הכדורגל שלה הוא רגיל על צבעיה וסיסמאותיה. קבוצה מקומית, מגזרית, קבוצת נעורים או קבוצה מנצחת שתמיד נעים לאהוד ולהימנע מתחושת החמצה.

משווקים לנו שלטון כמו משקאות קלים.

הליכוד – המותג השולט והחזק , קוקה קולה , לאלו שהולכים על בטוח ויודעים בגדול מה הם יקבלו.

בנט מנסה להיות Fuse tea. אחי , אחותי, שובב כאילו כזה , קורא תיגר. משקיע בלוגו ובאריזה.

מפלגות המרכז פונות לקהל האנין, המתוחכם , מים מינרלים בטעמים.

ש"ס (ואגודה) הולכות על סופרדרינק האלמותי. זול, ישיר, צבעוני, משלנו. הערבים על קפה נחלה.

המסרים מכוונים היטב למרכז שוק המטרה וסביבתו, יוצרים הזדהות ותחושת בגידה במקרים של התלבטות. הקמטים מועלמים , המורכבויות נדחות הצידה למקבץ סיסמאות צפוי וחוזר.

אבל בסופו של יום, יש כאן מדינה שצריך לנהל. האוטובוס הזה נוסע בדרך פתלתלה ומלאה מהמורות. הפתעות צפויות לו מכל עיקול. הדבר האחרון שהנהג זקוק לו זה קבוצת יועצים שיושבים לו על הראש, מזיזים לו את ההגה ומדי פעם מנסים את הצופר, שיהיה.

לא הנהג הטוב ביותר נוהג באוטובוס הזה אבל הוא היחיד שעושה את זה כרגע. אין לו מחליף ראוי בטווח הנראה לעין. הוא חייב להמשיך ולטפס כי אין לו ברירה ולנו נותר לקוות שקבוצת היועצים שיושבת בספסלים הראשונים , תהיה מי שתהיה, לא תפיל את האוטובוס הזה לתהום.