חפש בבלוג זה

10 בפברואר 2016

929- רחבעם - דור ראשון בונה דור שלישי הורס


דור ראשון בונה דור שלישי הורס


רחבעם צמח באוויר פסגות, הכי רחוק שיש מהעם שבשדות. ארמונות שיש וזהב, עבדים, סוסים, וויסקי תוצרת חוץ, ערוץ החיים הטובים.
העם שבתחילת הדרך אוכל, שותה ושמח, מממן את החגיגות ומשום מה, לא מרוצה. עולם כמנהגו נוהג. התקוממויות כנגד שלטון יהיו לעולם מושתתות על מצע של פער תרבותי וערכי, עם טריגר שמצית את האש באחת. כך מול הפלשתים בתקופת השופטים, כך במרד הגדול ובמרד בר כוכבא מול הרומים וכך במהפכה הצרפתית.
עוצמת המרד מאופיינת ביחס ראשון לפער ולניכור. "אם אין לחם, תאכלו עוגות". כשהמסים דורסניים, לא מידתיים. כשעם שפרנסתו תלויה במשקעי החורף, נאנק תחת קשייו, רואה את בני המלוכה יוצאים לגיחות הימורים במטוס הפרטי, המרידה היא רק שאלה של תזמון.
בתיאור עסקים משפחתיים קיימת קלישאה לפיה דור ראשון בונה, דור שני שומר ודור שלישי הורס. שלמה קיבל מן המוכן את ממלכת דוד הרחבה והפך אותה לאימפריה מרשימה. רחבעם בן הדור השלישי, הרס אותה באחת ובמהירות.
הייתה לרחבעם הזדמנות פז לקבל את עצת הזקנים, להקל את העול ולהיות שוב מלך של העם. אבל רחבעם, שמעולם לא היה שם, חזר לנערים, ל- boys club, שיותר מכל ביקשו לשמר את השכבה הנהנתנית ומימונה השוטף.
לממלכת בית דוד היה פוטנציאל לבסס אימפריה אזורית בת מאות שנים. הסיפור הסתיים בתום 40 שנים. על שוטים ועקרבים.

5 בפברואר 2016

היסוד הנפשי

מה מביא נערה בת שבע עשרה או ילד בן חמש עשרה לקחת סכין ולנעוץ אותה במישהו זר לו?
מתחקור אירועי החודשים האחרונים של אינתיפאדת הילדים נראה שברוב הפעמים הפעולה היא ספונטנית, לא מתוכננת הרבה מראש והיא תמיד תוצאה של הסתה נקודתית. כלי תקשורת, אימאם במסגד, שיחת חברים בה מעלים על נס שהיד גיבור שכולם רוצים להידמות לו.
ההסתה הנקודתית היא טריגר המונח על תשתית עמוקה יותר, חברתית, מוסרית, המאפשרת בעיקרה לגיטימציה לפעולה הנתפסת כשליחות הירואית ולא כרצח שפל.
במחצית השנייה של המאה ה- 11 איימו הסלג'וקים המוסלמים על האימפריה הביזנטית ונטלו ממנה פיסות שליטה רחבות. במקביל, התרחב הנתק בין הנצרות המזרחית שנשלטה מביזנטיון לבין המערבית שנשלטה מרומא.
האפיפיור אורבנוס השביעי ביקש לסייע לביזנטיון במלחמתה נגד הכופרים הסלג'וקים ובכך לנסות ולאחות את הקרע ואולי אף להשליט את הגמונית הנצרות המערבית על המזרחית.
ב- 27 בנובמבר 1095 קרא אורבנוס לעמי אירופה לסייע לביזנטיון ולשחרר בתוך כך את המקומות הקדושים בארץ הקודש.
באותה תקופה, כתוצר של השיטה הפאודלית הסתובבו באירופה עשרות אלפי בני אצולה, אבירים ללא קרקע ונכסים שעל מנת להתקיים שלחו ידם בשוד וביזה.
אבירים אלו בתוספת עשרות אלפי אריסים עניים ללא זכויות היוו את המרכיב האנושי של מסע הצלב הראשון. רקע של תסכול כלכלי חברתי עמוק המתחבר להצתת רגש דתי להצלת ארץ הקודש הביא את אותם אנשים לצאת למסע לא מאורגן אבל משולהב מזרחה.
אותו המון עבר בדרכו דרך קהילות יהודיות בעמק הריין וערך בהם טבח נורא בו נחרבו קהילות שלמות. גזרות תתנ"ו. תפילת אב הרחמים הנאמרת בכל שבת חוברה על רקע הפרעות האלו.
"ידין בגויים מלא גוויות מחץ ראש על ארץ רבה" . טראומה לאומית.
האספסוף הגרמני ברובו ראה את עצמו כשליח האל (בגרסתו הנוצרית). לא פחות.
שנת 1929 אופיינה כשנה בה חלה האצה בשגשוג הכלכלי במגזר היהודי בארץ ישראל. תנופת בניה, תעשיה, מפעלי חינוך ותרבות. הציבור הערבי ברובו לא נהנה מהצמיחה והיה מפולג במאבקים פנימיים בין המופתי חוסייני למשפחות האצולה השולטות.
המאבק סביב זכויות התפילה בכותל הגיעה לשיאו בתשעה באב תרפ"ט. הרחוב הערבי הוסת כי כוונת היהודים להשתלט על הר הבית ומכאן התגלגלו הדברים במהירות לפרעות תרפ"ט שבוצעו ע"י המון מוסת הראה את עצמו, שוב, כשליח האל, בגרסתו המוסלמית.
קהילת חברון הגדולה נפגעה קשות ונעזבה, עשרות קהילות יהודיות קטנות בתוך ערים ערביות (בית שאן, ג'נין, עזה ועוד) נעזבו.
השמדת יהדות אירופה במלחמת העולם השניה התאפשרה לנוכח שנאה עזה שצמחה על קרקע של תסכול חברתי כלכלי עמוק בגרמניה של בין מלחמות העולם והסתה מתמשכת וממוקדת כלפי מחוללי הסבל והשפל הכלכלי – היהודים.
הגרמנים, האוקראינים, הליטאים , הצרפתים וההולנדים, אלו שטבחו ואלו שסייעו ראו את עצמם כשליחים של כח גדול והירואי לייסד עולם במלכות ארית.
אלפי מוסלמים מצטרפים לדאעש מתוך תסכול חברתי כלכלי מחד והסתה פרועה מאידך המחברת בין המערב הכובש והכופר לבין ציווי האל להשלטת האיסלאם בעולם.
כך, לאורך אלפי שנים, מוצא מי שרוצה את הדרך לחבר בין מצע תשתיתי של תסכול חברתי כלכלי לטריגר דתי, לאומי או משולב שתוצאותיו הם פרעות ופוגרומים.
זה קורה באפריקה, בדרום אמריקה, בסוריה, תורכיה ובמרכז אירופה. אין הבדל במהות אם כי הצביעות התקשורתית תכנה את מלחמת ההוטו והטוטסי באפריקה כטבח בין שבטי , את טבח בוסנים בידי הסרבים רצח עם ואת רציחות האזרחים הישראלים בידי פלשתינים משולהבים כמלחמת חופש.
הסיפור הוא אותו סיפור. תשתית של תסכול כלכלי וחברתי המוצתת לפעולה באמצעות טריגר דתי לאומי.
ילדים ונערים פלשתינים חיים בתחושת אין מוצא אישית ומוסתים דתית השכם והערב. מכאן, הדרך קצרה לקחת סכין מהמטבח ולצאת לשטח.
האינתיפאדה הזו איננה מאורגנת כקודמותיה, אך מונעת מהבערה מכוונת ומתוזמנת של מנגנוני שלטון, פעילים מוסלמים וכן, גם חברי כנסת ישראל.
בהיעדר פתרון נכון וריאלי בטווח הזמן הקרוב, נדרש לטפל בסימפטום באמצעות הבנת חומרי הבעירה המזינים אותו.
הסתה דתית לאומית בדור  ה- Z, בני שנות העשרה והעשרים המוקדמות חורגת ממסגדי יום שישי.
היא בכל מקום ומופצת במהירות ברשתות החברתיות. הבנת הרשתות, זיהוי מוקדי ההשפעה ומובילי הדעה, אבחון התכנים מאיצי הפעילות יאפשרו לפעול נגדית באותם כלים ממש.
בניית כח של מפיצי תוכן יצירתיים שיפנה באמצעות הפלטפורמות הקיימות לנוער הפלשתיני עשוי ליצור גל נגדי להסתה, להדגיש את ערמתה ובעיקר לייצר חלופה ערכית שונה.
נוער מושפע מטרנדים הכוללים מרכיבי מוסיקה, זהות חברתית, שייכות, מותגים ורצון לחיים.
הצפת פלטפורמות התקשורת הפונות לנוער הפלשתיני בתכנים מתוחכמים שיצרו סדר יום חילופי לאג'נדת המוות הנוכחית עשויה, בהדרגה, לשכך את הגל הנוכחי.
 ואולי, אולי, אולי, ליצור בסיס לדור חדש, שואף חיים שירצה לצאת מנראטיב מסכנות העד ולבסס בהמשך הדרך הארוכה הזו חיים של שכנות טובה וצמיחה אישית.



אדונירם, לך על זה, יהיה שוס - מלכים א' פרק ו' - 929