דור ראשון בונה דור שלישי הורס
רחבעם צמח באוויר פסגות, הכי רחוק שיש מהעם שבשדות. ארמונות שיש וזהב, עבדים, סוסים, וויסקי תוצרת חוץ, ערוץ החיים הטובים.
העם שבתחילת הדרך אוכל, שותה ושמח, מממן את החגיגות ומשום מה, לא מרוצה. עולם כמנהגו נוהג. התקוממויות כנגד שלטון יהיו לעולם מושתתות על מצע של פער תרבותי וערכי, עם טריגר שמצית את האש באחת. כך מול הפלשתים בתקופת השופטים, כך במרד הגדול ובמרד בר כוכבא מול הרומים וכך במהפכה הצרפתית.
עוצמת המרד מאופיינת ביחס ראשון לפער ולניכור. "אם אין לחם, תאכלו עוגות". כשהמסים דורסניים, לא מידתיים. כשעם שפרנסתו תלויה במשקעי החורף, נאנק תחת קשייו, רואה את בני המלוכה יוצאים לגיחות הימורים במטוס הפרטי, המרידה היא רק שאלה של תזמון.
בתיאור עסקים משפחתיים קיימת קלישאה לפיה דור ראשון בונה, דור שני שומר ודור שלישי הורס. שלמה קיבל מן המוכן את ממלכת דוד הרחבה והפך אותה לאימפריה מרשימה. רחבעם בן הדור השלישי, הרס אותה באחת ובמהירות.
הייתה לרחבעם הזדמנות פז לקבל את עצת הזקנים, להקל את העול ולהיות שוב מלך של העם. אבל רחבעם, שמעולם לא היה שם, חזר לנערים, ל- boys club, שיותר מכל ביקשו לשמר את השכבה הנהנתנית ומימונה השוטף.
לממלכת בית דוד היה פוטנציאל לבסס אימפריה אזורית בת מאות שנים. הסיפור הסתיים בתום 40 שנים. על שוטים ועקרבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
shailavi59@gmail.com