היה קר מאד בקלעת נמרוד. השלג ירד ללא הפסק בפתיתי ענק.
לצד הכביש עמדו עשרות הורים נרגשים בציפייה דרוכה לבנים שיעלו ויבואו.
כ- 40-50 לוחמים , מחזור נובמבר 2010 של אגוז , טיפסו את הקילומטרים האחרונים מעין קיניה לאנדרטת היחידה בנבי חזורי. תם שבוע המשימות המסכם , תמו 16 חודשי הכשרה מפרכת.
"נובמבר 10 לוחמים " – נשמעה מרחוק השירה. חיילית בהגייתה, רחוקה ומקוטעת בתחילה, חזקה ועוצמתית עם הופעת הלוחמים מעבר לעיקול הדרך בואכה נבי חזורי.
מ. , המ"פ , הוביל את החבורה. צועד בראש , מכתיב קצב , מתעלם מהמולת ערבוב ההורים הנרגשים ותקתוק המצלמות. את המשימה יש לבצע , עד תומה. גם בשלג סוחף.
מ. קיבל לידיו קבוצת נערים בעלי מוטיבציה גבוהה , נתונים בסיסיים טובים, אבל עדיין נערים.
הוא מעביר הלאה לשורות פלגות הלוחמים קבוצה איכותית , מיומנת, בטוחה בעצמה , "מסוכנת לאויביה" – כהגדרת מפקד היחידה.
זוהי ליבת העשייה הביטחונית , עלייה סיזיפית במעלה ההר. הכשרה ועוד הכשרה של דורות לוחמים שיבטיחו את איתנותה של החרב עמה הוכרחנו לחיות כדי להתקיים בשכונה הזו לדורי דורות.
מ. ממשיך הלאה, למשימה הבאה. נשען על אמונתו בדרך ועל אמונתו הפרטית שמאירה לו אותה בבית.
גאים מאד בך, מ.
ש"ש,
אבא שי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
shailavi59@gmail.com