ותן טל

"בחור בישיבת קול תורה בירושלים, ביקש מראש הישיבה הרב שלמה זלמן אויירבך זצ"ל (מגדולי פוסקי הדור האחרון) רשות לנסוע בזמן הלימודים לקברי צדיקים בצפון, ענה לו הרב: בשביל להתפלל על קברי צדיקים יש צורך לנסוע עד הגליל? כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים אני הולך להר הרצל, לקברי החיילים שנפלו על קידוש ה'" (בשם הרב ישראל מאיר לאו)

בציטוט זה בחר השופט אליקים רובינשטיין לפתוח השבוע את טיעוניו לפסיקתו בנושא חוק טל.

בכ"ט בתשרי תשל"ד, יום לאחר תחילת הפסקת האש בחזית הדרום, נהרג מפקד טנק בשם משה טל מפגיעה ישירה צפונית לסואץ.

אביו, השופט צבי טל, מנדבכי היסוד של הציונות הדתית, עמד בראש הועדה הקרויה על שמו ובאה להסדיר את אנומליית אי השתתפות ציבור שלם בעם ישראל בנטל הלאומי.

המלצות הוועדה שנחקקו בחוק, חוק טל, לא יושמו מעולם. המדינה לא הצליחה למצוא דרך ראויה ליישום החוק ולציבור החרדי, נשוא החוק , היה די נוח עם המצב.

הפטור שנתן בן גוריון בתחילת שנות ה-50  לכ- 400 בני ישיבות ניתן על פי מורשת הקרב החרדית לאחר שהחזון איש שכנע את "הזקן" שנדרש גרעין יציב שיישא את העגלה המלאה במעלה ההר. על העגלה הריקה (הציבור החילוני) לסור הצידה ולאפשר תנועה ללא הפרעה לזו המלאה בתורה וערכים.

ה- 400 הפכו ל- 40 ריבוא ובעוד כ- 20 שנה יהווה הציבור החרדי למעלה מ- 30% משנתון הגיוס.

חוק טל ניסה להתמודד עם הנושא בדרך של סלילת נתיב גלישה נוח להשתלבות חברתית באמצעות מנגנון שנת ההכרעה בגיל 22. הציבור החרדי לא הרים את הכפפה ונותר נאמן לעקרון ההתבדלות.

האם חוק טל חדש ישנה מהותית את המצב? האם יש בכוחה של המדינה לאכוף גיוס המוני לצבא או לשירות אזרחי? האם יש לה עניין בכך? לדעתי התשובה לכל השאלות האלו שלילית.

אין לצה"ל עניין במתגייסים לתקופה קצרה המתכוונים לסמן V , לעשות את המינימום הנדרש וללכת הלאה. עלות הקמת מנגנוני השירות וההכשרה לא שווה את המאמץ.

שירות אזרחי? אני לא בטוח שיש עניין אמיתי לייצר מנגנון העסקה, ניהול ופיקוח על מגויסי חובה לפעילות אזרחית כמד"א, כיבוי אש ועוד, זה לא יעבוד ויתמסמס מאליו.

אז מה כן?

דרושה תכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתשלב את הציבור החרדי בחברה הישראלית.

מדובר בציבור אינטליגנטי, איכותי, ערני, הרואה בלימוד ובידע ערך עליון. הציבור הזה נתון זה שלשה דורות בשבי מנהיגיו שנקטו קו התבדלות מחמיר במטרה למנוע את התערבותו של הציבור החרדי בקהל ולמנוע מגע משמעותי עם העולם החיצון. חממה בתנאים מבוקרים.



הציבור החרדי כבר איבד מזמן את כושר הנשיאה הכלכלית שלו. העוני הפך ברבדים רבים בו לדרך חיים מנוונת. דורות שלמים גדלים ללא נגישות לגופי ידע בסיסיים כחשבון, גיאוגרפיה, אנגלית.

זה יתפוצץ בסוף ולכן על המדינה לבצע מהלכים מכוונים בתבונה.

מדיניות ממשלתית עשויה לפעול בתנועת מלקחיים של מרכיבי עידוד ומרכיבי צמצום.

מרכיבי העידוד יכללו מיזמים להשכלה גבוהה ומקצועית בתחומי הטכנולוגיה ויאפשרו שילוב הולך וגובר של גברים ונשים בכח העבודה האיכותי במשק , בשכר ראוי ובשינוי סטטוס חברתי כלכלי. מהלכים כאלו כבר מתרחשים במגזר החרדי, קמעא קמעא, אך תכנית מוכוונת עשויה להרחיבם ולהפכם לנתיבי פעילות מרכזיים.

מרכיבי הצמצום יכללו הקמת מנגנונים שיאפשרו פטור משירות ביטחון לתלמידי ישיבה מצטיינים בתבחינים אובייקטיביים ושקופים ובמכסה של עד אלפים בודדים. לכל היתר, עשרות אלפים, תהיינה שתי ברירות. להתגייס לשירות צבאי מלא או במידה וסביבת השירות לא מתאימה להם , דתית/תרבותית/חברתית, ישתלבו בשוק העבודה כמו אלפי בני נוער אחרים שאינם מתגייסים מסיבות של חוסר התאמה. המדינה לא תשלם לישיבות סכומי עתק עבור תלמידים פיקטיביים וכח העבודה במשק יגדל משמעותית בכח יצרני ואיכותי ברובו הגדול.

אבל, יש קוץ באליה. מי שלא ישרת שירות מלא, חרדי או חילוני, לא ייהנה מתמריצים כלכליים מהם ייהנו המשרתים כגון מענק לימודים לתואר ראשון, פטור ממס ל- 7 שנים ועוד. לא יתנו – לא יקבלו. צה"ל, כך או כך, מכוון להתמקצעות לוחמיו. הוא כבר איננו צבא העם וכנראה כבר לא יהיה כזה. מי שמתנדב לשורותיו , עילית הנוער, יזכה מעבר להוקרת המדינה בתמריצים חומריים שיפצו, ולו במשהו על שנות השירות האינטנסיביות והתובעניות.

עם הזמן, יותר ויותר חרדים, בעיקר ממגזרי ש"ס והציבור המתקרא משום מה ליטאי (להבדיל מזה החסידי) יפנימו את עקרונות תנועת המלקחיים וישתלבו בחברה הישראלית.

כמה זמן זה ייקח? דור, אולי שניים , אבל אין כנראה דרך אחרת קצרה יותר.

ש"ש,

שי

למיטיבי לכת - פסק בג"צ: http://elyon2.court.gov.il/files/07/980/062/N18/07062980.N18.htm



מרגלות החרמון