חפש בבלוג זה

17 בפברואר 2012

המלחמה כבר החלה


המלחמה כבר בעיצומה.
חורף בבית קשת 
בניגוד לתובנה הרווחת, מלחמה אינה מתחילה באירוע קרבי כזה או אחר. כשהאש נפתחת, כשכח יוצא למשימה ב"חתימה נמוכה" או "ללא חתימה", כבר מדובר בשלב מתקדם מאד של הפעילות. השלב שלאחר שעת ה"ש" הוא השלב הקריטי , הקשה לניהול בסביבה ודאית של  אי ודאות.
השלבים המקדימים אורכים זמן רב. לעיתים שנים. הם כוללים אסוף מודיעין שלעולם אינו מסתיים, תכנון מבצעי המשתנה חדשות לבקרים, תכנון לוגיסטי, שת"פ עם כוחות שכנים, זרועות "ידידותיים" (אויר, ים) ומה לא. עבודת נמלים. באיזה שהוא שלב התכנון בשל ומוכן להחלטת הקברניטים, צבאיים ומדיניים. אני מאמין שלמעלה מ- 80% מהמבצעים אינם מבוצעים בסופו של דבר. אבל התוצרים של גלגול המבצע כולל הפרק המודיעיני, התכנוני ופרק התרגול המבצעי משפרים את האיכות ומחדדים יכולות. כשמבצע ייצא לדרכו , הוא יבטא מן הסתם אינספור נגיעות ונגזרות של עשרות מבצעים דומים שלא יצאו לפועל לרוע מזלם ולגודל תסכולם של אלו שעסקו בהם.
המלחמה עם אירן כבר בעיצומה. מאות חיילים במדים ושלא במדים עוסקים באסוף מודיעין למטרות נקודתיות, ניתוח דרכי פעולה, זמן ומרחב. יחידות ייעודיות עוסקות מן הסתם במתארים שונים וככל שנדע פחות – כך ייטב. בחודשים הקרובים יגיע , כך אני מניח, שלב התכנון הבסיסי וארגון הכוחות למשימותיהם לכלל בשלות מבצעית.
החלטה על תקיפה יזומה , תהיה מן הסתם אחת הקשות והמורכבות מההחלטות איתן התמודדו קברניטים במדינת ישראל. על הפרק יעמדו הסתברויות סיכון מול סיכוי, הערכת היכולת לשינוי מצב אסטרטגי טוטאלי ועיכוב משמעותי (עשרות שנים) של הגרעין האיראני. ניתוח מדוקדק של שרשרת תגובות, הסלמה אזורית, פגיעותו הרבה של העורף ומעל הכל – פוטנציאל הסיכון האדיר של המצאות נשק גרעיני בידי מדינה מטורפת המצהירה בגלוי וללא חשש על כוונתה להשמיד, ולא מטאפורית, את מדינת ישראל.
ערב מלחמת ששת הימים הוקמה ממשלת אחדות לאומית כמסר של איחוד כוחות לקראת התמודדות לאומית קשה ומורכבת. המציאות היום זהה לחלוטין רק שהאיומים על ישראל עוצמתיים פי כמה. מצריים כבר איננה בת ברית אסטרטגית וחזרה למעמד הקנה הרצוץ שהדביק לה ירמיהו כבר לפני 3000 שנה. ירדן מתנודדת בלחץ 70% מאזרחיה הפלשתינאים. סוריה שלאחר אסד לא תאמץ מן הסתם נורמות שלטון מערביות מתקדמות ושוחרות שלום. בלבנון שולט חיזבאללה, דיוויזיה איראנית קדומנית, מחופרת היטב, אויב משמעותי. בעזה – דיוויזיה איראנית נוספת הצוברת אמל"ח מתקדם ורקטות ארוכות טווח. והרשות הפלשתינאית נותרה סיר מבעבע תחת מכסה הרוטט בלחץ האדים.
ואנחנו, לב המוקד הזה עוסקים בשטויות של מפלגות קיקיוניות סקטוריאליות , לוטשות עיניים לתקציבים המיטיבים עם מגזריהם ויאפשרו להם עוד שנים ספורות של מנעמי שלטון מדומים. על העיוורון? ימי פומפיי?

ש"ש,
שי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

shailavi59@gmail.com