ני האו , שה-שה.

הם עמדו שם בשורה ארוכה. מחייכים , מהנהנים בנמרצות. מגישים את כרטיסי הביקור בליווי קידה.

מלון דן, יום ראשון בערב. נציגי העיר צ'אנגז'ו. עיר "שדה" בת כ- 7 מיליון תושבים 200 ק"מ מערבה משנגחאי.
באו ראש העיר, סגניו, ומנהלי פרוייקט הפיתוח הכלכלי של העיר.
הביאה אותם חברה ישראלית של מנהלים ברוכי כשרונות ומעשים שמחברים היטב בין טכנולוגיה ישראלית לשוק הסיני הרעב לפיתוח כלכלי וצמיחה.
שלשה ימים בישראל, מחפשים מימוש טכנולוגיות ישראליות למימוש באזורי התעשייה שלהם. מוכווני יעדים ברורים של צמיחה כלכלית, העלאת רמת חיים, פיתוח תשתיות. על זה בדיוק הם עומדים למבחן.
מציעים אזורי תעשייה מפותחים , תשתיות תחבורה נוחות ומהירות, סיוע בגיוס והכשרת עובדים, מימון מו"פ ומה לא.
אז למה אנחנו לא יכולים לעשות כאן, אותו דבר בדיוק. להרחיב פעילות של חברות בינוניות ולהפכן לחברות גדולות בתחומן דוגמת טבע . להגיע לסין כחברות מובילות המחפשות הרחבה עסקית ולא רק העברת ידע וטכנולוגיות.
לסמן אזורי פיתוח בגליל ובנגב, לדאוג לזמינות תחבורתית גבוהה וזולה, למחירי קרקע נמוכים, למיסוי נמוך, לתימרוץ. לגרום לכך שיותר ויותר חברות טכנולוגיה ינדדו מחוץ למדינת גדרה – חדרה וימתחו את גבולות המרכז לפריפריה.
למה זה לא קורה? כי אם ראש עיריית צ'אנגז'ו לא יראה ביצועים הוא יעוף הביתה.

אצלנו, תהליך שיתחיל שר או ראש רשות לא יזכו לגזירת הסרט.  הסרט ייגזר ע"י זה שהחליף אותו בתפקיד. אפס מוטיבציה לתהליך שאורך יותר משנתיים ושניתן לגזור בו קופון אלקטורלי.

הפתרון הוא לבסס שכבת ניהול מקצועית ויעילה שמנהלת מדיניות ארוכת טווח ומתוקצבת עם מינימום גמישות לשינויים. שרים וראשי רשויות יוכלו לתת דגשים מסוימים ולתת חותם מסוים על התכניות המבוצעות אך בגבולות גזרה ברורים. מבחנם הציבורי יהיה בניהול הפרויקטאלי של התכניות ארוכות הטווח ובייזום תכניות חדשות. צריך לייצר מדד הישגים אובייקטיבי ומדיד לשרים וראשי רשויות. צמיחה, מס' מקומות עבודה, מפעלים חדשים, תשתיות, כתות לימוד, אחוז הגשה לבגרות, אלימות ורווחה. מדד אחיד ומשוקלל ינטרל כמובן פקטורים של נקודות התחלה ויתמקד בשיפור היחסי לתקופה הקודמת. תמריץ מצוין לרשויות או תחומי פעילות שממוקמים נמוך ופוטנציאל ההשבחה בהם גבוה.

הסינים הבינו את זה . הם כבר שם , ובקצב הזה נראה לי שבעוד 20 שנה לכל היותר, יתחיל יום הלימודים בישראל בשירת ההמנון הסיני.

ואנחנו? עסוקים בויכוחים הסקטוריאליים הבלתי מסתיימים שלנו ונותנים לעובדת רכבת גבולית לנהל לנו את המדינה. אם לא נתעשת , אנו עלולים לאבד במהירות את חזון היזמות והקידמה הטכנולוגית שהתחלנו להגשים ולהיות למעשה מדגרת EXIT  של טכנולוגיות למזרח אסיה.

ולפאתי מזרח קדימה – עין לצ'אנגז'ו צופיה.

ש"ש,
שי