ירושלים ומצ'ו פיצ'ו

הפוטנציאל של שומרון היה גדול בהרבה מזה של יבוס.

שומרון התמקמה במרכז ציר גב ההר על תל מסופוטמי קלאסי ורחב. מקור מים רציני, שטח נוח לעיבוד חקלאי. דבש.

יבוס התמקמה על תל שלוחה צר וקשה גישה. מקור מים קשה להגנה בשיפוליו. בגבול המדבר, מיעוט שטחים חקלאיים.

לפי אדם זרטל חוקר התקופה, דוד המלך ידע היטב מה הוא עושה.

הוא חיפש בידול ומיצוב מחדש לשושלת הנהגה לדורות. דוד התבסס על שלשה מרכיבי יסוד:

·        שבט יהודה

·        בית דוד

·        המקדש

ביצוע שינוי תפיסתי הנהגתי, ריכוז כח וביסוס מדיני וכלכלי מחייב אסטרטגיה מקיפה המחברת את כל גורמי השלטון וההשפעה ביד אחת.

יש חברות/עמים שהצליחו בכך לתקופות ארוכות יותר או ארוכות פחות.

הנבטים בדרום הנגב, המונגולים במרכז אסיה, האינקה במרכז אמריקה ועוד כהנה.

ירושלים של בית דוד הצליחה בגדול והגדירה את עצמה כמרכזו הרוחני של הדתות הגדולות בעולם.

ירושלים סוחבת על גבה אלפי שנים של מאבקי שליטה בלתי פוסקים בין עמים ודתות.

ירושלים היא גם הפוטנציאל הגדול לאיזון והורדת מתח בין דתי באזור ובעולם כולו.

הדתות נלחמות על קיומן.

דומה שבמאה ה-21 הזיקה היא לאומית תרבותית הרבה יותר מדתית.

הדתות פונות לקטבים. הקצנה ובידוד מחד, פתיחות והרחבת הרצף מאידך.

המוטו שמתפשט והולך מוביל לדת גלובלית העוסקת בתיקון עולם ובהעצמה רוחנית של בני האנוש בניואנסים שונים.

 האמת שלי היא האמת שלי אבל אני מכבד מאד את שלך.

אולי זה האתגר האמיתי של ירושלים? להיפתח, להיות של כולם , להיות אבן שואבת לרב קיום בין דתי ובין תרבותי?

נשמע קצת אוטופי, נאיבי. בוודאי מול הווה רווי סיכונים ויצרי שנאה.

אבל לירושלים, יש את הפוטנציאל הזה. הוא כבר שם.

אם לא נחלום, לא נגיע.