חפש בבלוג זה

20 ביולי 2012

גשם אנגלי ממסך

שייט רגוע לאורך נהרות ה- Norfolk בצפון מזרח אנגליה.
טבע נטו. כפרונים פזורים פה ושם, גינות קטנות, מוקפדות. Less is more.
גשם אנגלי דק לאורך כל השבוע. הנהרות גבוהים והירוק - ירוק מאד.
הכי רחוק שאפשר משיא חום נוסף, מהפיגועים שחזרו שוב, ממניפולציות קואליציוניות ומחילופי הדורות בהנהגה החרדית.
התקשורת הסלולרית רבת העוצמה רודפת אחריך ומשיגה אותך בכל חור, מתחבר ומזריק מנה נוספת של ynet , גל״צ , ג׳ימי ועוד.
המינון קצת יורד אבל עדיין שם. סדנת גמילה?
שיטוט באנגליה הכפרית מגלה אנשים אדיבים, מסבירי פנים, בטבעם, לא מעושים. יוצאים בבוקר לעבודה, חוזרים לעת ערב, קצת גינון, קצת ספורט, טלוויזיה, מצקצקים לנוכח טרדות הביטחון באולימפיאדה. בירה בפאב. זהו.
הרוע העולמי שאופף אותנו מכל עבר, נראה מנהר ה- Bure לא נתפס ולא מוחשי.
יושב על גדת הנהר, מביט בשקיעה שלא נגמרת ובמים המשתקפים ושוקע במחשבות נוגות על הרוע המונע משנאה, קנאה ושכל כך מסיט אנרגיות, משאבים , יצירתיות לכיוונים ההפוכים מהנדרש ליקום הזה במאה ה- 21.
תשעת הימים שבין ר״ח אב לתשעה באב הם בעצם תהליך הדרגתי של צמצום הפרעות חיצוניות ומרוץ לא נגמר של כמיהה לריגושים לקראת יום המסמל אולי עבורנו את יום הרוע הבינלאומי . רוע שניתק בהדרגה את הקשר בין עם לארצו והפך אותנו לנוודים תלויי חסד.
הצום עדיין נתפס כפעילות דתית כפייתית ונטולת משמעות, נחלתם של דתיים בלבד. העולם שמסביב , תקשורת, עבודה, ממשיך במהלכו, כמעט ולא מתייחס. יש כאן הזדמנות מעניינת להפוך את תשעה באב ליום הלחימה ברוע על נגזרותיו הגזעניות, החברתיות, הכלכליות . וכמו היום הסביבתי המצוין בעולם כולו, להנחיל לעולם את יום הרוע הבינלאומי. תרומה צנועה לתיקון עולם.
ש״ש,
שי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

shailavi59@gmail.com