מזרח תיכון ישן. מעליב

מעליב. באמת מעליב.

פתאום מתחוור שאנחנו בכלל לא פקטור בסיפור.

יש בעולם איזה מיליארד וחצי מוסלמים. הרוב הגדול, סונים. 15-20% שיעים.

הם רבים ביניהם כבר מאז קרב כרבלא בשנת 680.

 1,300 שנים של מלחמות יוצרות הרבה שנאה.

יש ביניהם הבדלים אמוניים השקפתיים. השיעים נחשבים פחות סובלניים. כנראה שיש שם גם מרכיב גנטי נדיב של OCD  (Obsessive Compulsive Disorder).

אבל הסיפור המרכזי הוא אתני טריטוריאלי. רוב השיעים מרוכזים באיראן. יש מיעוט בעיראק , קצת בלבנון ובפקיסטן. ויש להם אג'נדה דתית ברורה מול כל יתר השכונה הסונית בראשות סעודיה ומצרים.

האיראנים בהנהגת חומייני יצאו על האג'נדה הזו למלחמה בת שמונה שנים מול עיראק בשלטון סדאם חוסיין הסוני שהייתה לו אג'נדה מופרעת משלו.

 כמיליון הרוגים לשני הצדדים. בלי תוצאות מרשימות. 

בגין, בזמנו, איחל הצלחה לשני הצדדים.

בשאר אסד מהמיעוט העלאווי (שיותר קרוב לשיעים מהסונים) נתמך בידי איראן וחיזבאללה.

המורדים, כולל דעאש, כולם סונים, נתמכים בידי סעודיה, קטאר ותורכיה.

הסיפור של דאעש קצת ברח להם. סונים סונים,  אבל עם להט של חוזרים בתשובה. אל קעידה (הסוני) נתפס להם מתון מדי.

החמאס (שלנו), צמח מחיק האחים המוסלמים הסונים. נתמך שנים ע"י איראן השיעית שבעיקר רצתה להרבות שמחה באזור. אבל גם הם לקחו צד סוני ונזנחו, לפחות בשלב זה.

והרוסים? אחרי קריסת הקומוניזם בשנות התשעים, הרוסים ממציאים את עצמם מחדש כמעצמה עולמית. שלטון טוטאליטארי עם נגיעות נפט וגז. השפעה אזורית במזרח התיכון תיתן להם בטחון אנרגטי ותחליש את ההשפעה האמריקאית שעוד נותרה פוסט מלחמות המפרץ הכושלות.

הרוסים מהמרים על איראן. מבחינתם שתהיה גם גרעינית. מוקד השפעה רוסית מאיראן דרך עיראק סוריה ולבנון יסגור להם את הפינה שמדרום לקווקז בואכה תורכיה.

האמריקאים והאירופאים ויתרו. מדיניות של No boots on ground   לא מאפשרת הכרעה לטובת קבוצות מורדים סונים שרובן לא קשורות האחת בשניה. דוגמיות הפצצה מהאוויר? נו באמת.

אותנו כולם אוהבים לשנוא אבל בגיאופוליטיקה הנוכחית ירדנו למדרון אחורי. גם לשנאה יש קדימויות.

מה שהעולם זקוק לו הכי פחות זו עוד מלחמה בין ישראל לפלשתינאים שתכניס לסלט הנוכחי עוד מרכיבים שלא ניתנים לעיכול. מכאן כנראה ההסכמה שבשתיקה מצד רוסיה לפעולות ישראל לסיכול העברות האמל"ח הרקטי מסוריה ללבנון. לא מתים על זה אבל זה לא מפריע למהלך הרחב.

הלשלום או למלחמה?

כאן בדיוק טמון חלון ההזדמנויות המאד מיוחד שלנו. הזדמנות של פעם במאה, לקחת יוזמה ולעצב מחדש את יחסינו עם שכנינו הפלשתינים שהם כאן כדי להישאר. לא נקבל את כל מה שנרצה אבל ברגע זה מצב הפתיחה שלנו מול עמדות המיקוח הפלשתיניות הוא הטוב ביותר שנוכל להשיג.

מישהו?

ש"ש

אחלה גשם . בלי הפסקה, כמויות יפות. יש סיכוי לצמצום פערים. הכל עוד פתוח.