מחזור השנים מפגיש אותנו
עם ראש השנה לעתים בתחילת ספטמבר, בשלהי הקיץ ולעתים , כמו השנה, בתחילת הסתיו.
השדות בעמק כבר צבועים
בחום כהה של חריש, האדמה הסבלנית ממתינה לגשם הראשון.
הזיתים בשיא בשלותם. מסיק
הירוקים למאכל כבר בעיצומו. זיתי השמן עסוקים בחילופי צבעם לסגול ושחור, מתמלאים
בשמן גלילי חריף וחזק למסיק שיתחיל בתחילת חשוון.
ומסביב, בשיפולי השדות,
קבוצות קבוצות של חצבים. עמודי פריחה לבנים, סדור פרחים המוני המעטר בלבן את כניסת
החג.
יש להם אסטרטגיה חזקה,
לחצבים.
פריחה בשלהי העונה היבשה.
כשהכל סביב קמל וכמה לגשם, לחרקים אין ברירה והם מתבייתים על פרחי החצב כמוצאי שלל
רב.
בידול. עוד דרך יצירתית לבלוט בסביבה תחרותית.
אבל יש שם עוד משהו,
בחצביות הזו.
התמדה.
. היכולת
הזו לבקוע כל פעם מחדש בלי קשר לתנאי הסביבה המשתנים
החצב מעטר את מבואת חגי
תשרי העוטים הרהורים וכובד ראש ומדגיש את סופיותה של העמלנות הסיזיפית, זו שקמלה מול
חייו של בצל אחד, התקוע לו בעומק של מטר, מגיח כל שנה להזדקרות גבעולית המפנה
אלינו מבט קצר, מהורהר, וממשיך הלאה.
מביט לאחור לשנה של
עשייה, של אתגרים, הצלחות, מעידות, קימה מהירה, ניעור אבק, ממשיכים.
צופה קדימה לשנה של תקווה למימוש חלומות ותפילה
לעמידה באתגרים שעוד נכונו במישור האישי הקטן שלנו ובמישור הרחב של מדינה המתמודדת
עם שנות שיבה.
אני מתחיל את תשע"ז
בפרק חדש בחיי, כשותף בקרן איתן העוסקת בהגשמת חלומות של צמיחה לתעשייה הישראלית
הנפלאה ומחפשת לה אסטרטגיות "חצביות" שיאפשרו לה לצמוח כל פעם מחדש.
שנה טובה,
שי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
shailavi59@gmail.com