המטחים חזרו מלווים ברעמים חזקים

הגשם חזר במטחים כבדים, מלווה בסופת ברקים ורעמים חזקה. כל כך ישראלי. או הכל או לא כלום.

האוזן הדרומית עוד תעתעה בין קולות הנפץ בחוסר ביטחון.

הגשם מחה את צעדיהם של הגדודים, עמוסי פק"לים, מתנשפים , נעים בשקט בין קפלי הקרקע, נושמים לילה נגבי קריר של כסליו ואת ריחה החריף של לענת המדבר.

 ואת הקוליס הנמתחים מאופק לאופק של 10 א' , 23 ב' ושיירות הלוגיסטיקה האינסופיות.

המשחק תם לסבוב הזה. הנגב שב לאפרוריות ימיו. מפעלים סגורים, היעדר תעסוקה, חינוך. פריפריה במיטבה. אבל עם חורף מרהיב של כלניות בבתרונות רוחמה ומכתש בארי.

המילואימניקים שבו הביתה. לטרדות היומיום, לחשבון הבנק, לשפעת של הקטנה, למחירי הדלק ולבית החמים. חלקם מתוסכל משהו, רובם כנראה מאד שמח.

עמוד הענן שהיתמר שמונה ימים סימן, כנראה היסטורית, סוג חדש של מערכה צבאית. עליית מדרגה משמעותית בהפעלת אמל"ח מדויק, כירורגי , עם מינימום פגיעה בבלתי מעורבים וללא תמרון קרקעי.

מערכה כזו איננה נמדדת על פי הגדרתה ומהותה בתמונות ניצחון קלאסיות דוגמת הצנחנים בכותל, יוסי בן חנן טובל, מניף קלאצ'ניקוב, בתעלת סואץ או לוחמים בשדה התעופה של ביירות. היא נמדדת בהשפעתה המצטברת לאורך זמן על מגרש המשחקים האסטרטגי, החורג בהרבה מפאתי סג'עיה.

עם זאת, מערכה כזו מאפשרת ליריב ליצור תודעת הישגים בהיעדר תמונת הכרעה חד משמעית.

והיו להם הישגים. הכנסת חצי מדינה למגננה ולחרדת פגיעה היא הישג לא מבוטל. שיגור רקטות למרחב ירושלים ותל אביב , איכון די מדויק של שטחי הכינוס של צה"ל מעידים על יכולות לא מבוטלות, מבוססות ידע והכשרה איראניים. הפגיעה המשמעותית  בחימוש החמאסי זמנית , מן הסתם, ובסבב הבא נראה מן הסתם הפקת לקחים משמעותית.

הנזק האמיתי שנגרם לנו, קטן מאד. גם ברכוש וגם בנפש. מערך היירוט הגאוני שלנו הפך את שובר השוויון תלול המסלול לכמעט ולא רלוונטי.

לסיכום, במבט מפוקח, יצאנו טוב מהסיפור הזה. פגענו משמעותית ביעדי איכות של החמאס, במידתיות ראויה של פגיעה בבלתי מעורבים, הגנו היטב על העורף ולא נסחפנו לתמרון חסר תוחלת שתוצאותיו מן הסתם היו זהות להסדרה שהושגה ושתעניק עוד תקופת שקט לדרום עם כבילת המצרים כחלק אינטגרלי מהסרט.

סיפורה של עזה הוא עוד נדבך , לאו דוקא המשמעותי ביותר, במציאות המורכבת והמשתנה במהירות סביבנו. בשנתיים הבאות יוגשם חזונו של שמעון פרס ובאמת נראה מזרח תיכון חדש. מצרים איסלאמיסטית- סונית, סוריה וירדן לא יציבות שלטונית, לבנון במשבר זהות ואיראן – לפני או אחרי "ההסדרה". לא פיקניק. אז כנראה טוב ששמרנו קצת טסטוסטרון למופע הבא.